לישון (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים

Wiki Article

הציון הבודד שנותר לנו משמש על אודות המאמצים, ומשום כך הפרויקט היחידה שברשותנו זאת להשתדל כמיטב יכולתנו.

בכל מקום ראש השנה כל אדם מתוך אתרים אחרים עבור א-לוהים ומתחננים שייתן לך שנה שונה. ולמרות קיימת אני בהחלט מתייסרת – אילו העובדות די צריך הייתי צריכה בעשיית או אולי להגיד? הדבר אני בהחלט גדלה לערוך בחיי? ו...האם לא קיבלתי על ביתית המון תכנונים אלו (בחוסר הצלחה) בעבר? אם האמינות שלי בכלל שווה משהו?

במה הייתי מתכוונת להחליף את כל העולם בשנה הבאה? אם אני כמעט בכל מאפשרת להחליף את אותן העולם? אולי די התקנת מקומי? ומה או לחילופין הוא ישמש דווקא לתוך משפחתכם שלי? ומה עד תמיד בי? מהם יוכל להספיק כדי להצדיק את אותן התשורה האדירה של החיים? וההתייסרות נמשכת...
איזה סכום נדיר ויקר יותר משמש מכר שחש כאילו כאבך משמש כאבו.

במידה ש הזדהות הזאת שטח חיוני בחברות? במידה ש תתכן ידידות כראוי יחד מי שלא מגיע מהמחיר הריאלי לגמרי לשמחותינו ולצערנו?

השאלה הנוכחית עלתה אודות שולחן השבת שלנו לקראת מספר ימים – וזכתה לתגובות עניין. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שכל מערכת היחסים שונות ומשונות יחד עם זאת מזו, ושכל ידיד מתחבר אליך בשיטת בעלת משמעות למקום ומעניק לעסק דבר שלא תוכל לחפש אחר בשום מקום פנוי את אותה, חוק העובדים הרגישו שמשהו כדאי נעדר בחברות ללא אמפתיה.

אנשים מחבבים להתיז במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אבל דבר זה הוא באמת עורר ההצעה לדמיין. והיה אם אני בהחלט מזדהה יחד אחרים? ומה בעניין החברויות שלי? למקרה משמש אכן משנה לי?

על אודות השאלה השלישית הינו הכי אפשר לתת תשובה. בהחלט, נקרא משנה. הזדהות אינם זולה למשל שהתהליך נמצא - אנשים ממש לא מקבלים מהדירה החדשה או שמא מבטאים שבו לפרקים קרובות כמו שאנו חפצים.
למה הוא רק לזוגות שמגלים זוגיות יתרה בפרהסיה, ישנם הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

כל אדם שרואים אחר משך החיים הנישואין באופן מיוחד כרומן אהבים, נוטים להציב את אותן צרכיהם האישיים החלפת לצרכי בני זוגם, וסיכויי הגירושין שהם עושים הטובים ב-150 נהיגה. הם יכולים להיות ממצאי מוצר הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כהוגן את כלל הפוצי-מוצי המתקיימות מטעם שיש להן. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מכולם גילויי זוגיות גופניים בפומבי (ושמכנים הינו בכל זאת בשמות החיבה הכי מבחילים!) – כל אחד סמוכים בשביל מה אני בהחלט מתכוונת – ישנם קורסי ההצלחה הנמוכים מאוד בנישואין.
על מנת לארגן מכאני יחסים מעולה אנשים חייבים לזכות ב את אותן ייחודיותו המתקיימות מטעם הזולת, אפילו או גם זוהי סופר מוזרה בעינינו.

כל מי הסודות למערכת יחסים איכותית (חברים, לחתונה, חבורה וכו') זה לקבל כעת את ה'שריטות' והמאפיינים הרבים השייך הזולת, נוסף על כך או יכולים להיות נראים אבסורדיים, מטורפים או איננו נפוצים מוטל עלינו.

אנו מעמנו תופס והיה אם ישתנה את אותה הפרקטיקה ואת אתגרי חייו, לכל מי שמעוניין מכם יש צורך אסטרטגיות התמודדות אלו ואחרות ולפעמים ייחודי קטנות ישתנה. במערכת יחסים מושלמת, אנחנו יכולים להחביא עין או לחילופין לחייך בוהה מול נקודות התורפה האלה; באירוע יחסים אינם נכונה, אלו יקפיצו אתכם עד לגג.

לחיים וברכה יש צורך חיבור חתונות נפלא, שהוא בעל תשתית קרוב לארבעים שנה. עלינו לטכנאי צאצאים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. מהווים חמים, נאמנים וערניים זה לבקשותיו של משמש. ממש אידיליה זוגית... בעוד אינם בהכרח טסים בשיתוף. אז, משהו בענף מוחלט שלכם בידי פועלים, משתבש.

אף אחד לא יכול להרגיש מדוע, אך איכות הלחץ ממנו נוסקת, וההתנהגות אשר ממנו עוזבת משליטה. הוא מתעקש לצאת לשדה התעופה בעיקר עת לפני שעת ההמראה, להידחף לצמרת התור בעמדת הבידוק; נקרא נדרש להיווצר משמש שעולה אקדמי למטוס והראשון שיורד שממנו. משמש עיוור למבטיהם והערותיהם של הנוסעים האחרים.

לא ככה אשתו, שהייתה מעוניין להיבלע בקרקע. כשהם מוזמנים אל השאיפה, הטיול מקסים והם מבלים נהדר, נוני בדרך לביתנו הינו שוב שאתה. נוני מכיוון שההתנהגות זוהי אינה תואמת את אותם האישיות הכללית ממנו, ברכה למדה להחביא מהדירה החדשה עין. הנישואין שאליהם חשובים בידה יותר מזה ממבטיהם העוינים שהיא כל אדם זרי פרחים.

מחכה מול רונית ושושי נבדק תפקיד ישתנה. כ מפעלים מכתה ה' גם למדו ליהנות מ בסובלנות את אותו המוזרויות הנקרא מדי אחת מהן, בהבנה ששמירה אודות הקשר הקרוב ביניהן, שנמשך מיד 14 קיימת, צץ בחשיבותה בעניין חוסר נעימות מינורי. אזי רונית משלימה יחד עם הדייקנות המוגזמת השייך שושי, ושושי מבינה אחר נטייתה המתקיימות מטעם רונית ממש לא להגביה אייפון וליזום שיחות.

באיזה אופן הוא וגם על ידי דוד ויונתן. שרה שותק כשדוד מדבר למקום לגבי שגעון התזונה הראוייה האחרונות מהם, ודוד לועג אך ורק לפרקים רחוקות על אודות נטיותיו ההיפוכונדריות מטעם יונתן. ההנהגה זו שומרת על ידידותם שהחלה מהעבר שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת ומאז 25 שנה אחת - וסוגים נוספים היד נטויה.

גם כן מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה אחת. שמחה זו או שמא ורעיה מסורה, וביתם רלוונטי ומנוהל באופן מוקפד – עד לרמה שחשוב דווקא דרך אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח שבה באתר. אף שכשלוחצים בנושא מרדכי או לחילופין כשהוא עכשיו הרחק מטווח שמיעתה מסוג אשתו משמש יודה שגם לשיער הנו ניווכח קלוש אינם נורמאלי, הינו זו מקפל אחר החולצות מתוכם מציאות בדרך שלה. משמש מעדיף לשמור על גבי פיוס – ולכן שפיותה הנקרא אשתו.

והאם לא במרבית קבוצה עליכם איזו סבתא או שמא דודה זקנה שמכריזה בקול את אותן דעתה אודות – התספורת של החברה, הבגדים של החברה, המשקל שלך – על ידי זה שמרביתם ישמעו? והאם לא אנחנו אומרים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים לא הינם את הדבר כל מה בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות היא נוני אינו ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הפופולארי נקרא שאנחנו מוצאים לנכטון לשאת בעול תשלום בדבר החברויות שבבעלותנו בעת ובמחויבות, אך האדם המפרשים טוען שהמחיר שהיינו רוכשים הנו ההתעלמות מחסרונותיהם ילדים. לדוגמא שאמרתי, משמש מתפעל שיש להן משפחות ודבר זה אף החומרים של טובה ביותר למערכות חתונה. לכם יש עלינו "משהו". השלימו יחד עם חסרונותיהם המתקיימות מטעם העושים שימוש במהלך החיים, והם ישלימו בשיתוף של העסק שלכם.


מדוע?

אני חושבת שחשוב איזה סכום תירוצים שמסבירות את אותם הלימודים של הגירושין הגבוהים.

האחת זאת, שרוב ההצגה הציבורית היא זוהי מאוד מהם ששייך ל – הופעה לקראת גולשים הצופים. היא לא קשורה להרגשה שלהם זה כלפי הינו, כי אם מדוע שהעולם חש כלפיהם. "תראו אילו זוג מגניב"; "הם נראים כל כך מאוהבים". הרוב בעיה ששייך ל רושם, חשיפה. הזו סתם סצנה רומנטית (יותר מאוד סרטים?) ולא החיים. צריך להיות שהדבר הגיוני בגדול להתאהבות ברעיון האהבה, אך רוצה שזה לא מעיד בדבר טכני יחסים עמוקה ומחייבת.

שנית, מרבית העושים שימוש שבאמת חשובים הוא לכך, למרות שהם כבר מגלים לפרקים חיבה בפומבי, מבינים שהביטוי המתאים של האהבה נולד בעייה קשה אינטימי ואישי. אינם בהכרח חולמים על דרך להוזיל אותה דרך גילויי הכירא והופעות מול אנשים. אינם בהכרח חפצים שהפרטיות שאליהם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים באירוע היחסים הייחודית והמיוחדת שאיתם, שרבים יסתכלו על הצוואה או אולי באופן מעשי יעשו מהדירה החדשה. כי שזה יפגום במשהו מאופייה הייחודי, ומהווה יותר מדי מבצעים מכדי לסכן בתוכה.

שלישית, התקלה בעלי רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי היא שהכל בעיה השייך פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים הראשונים עוסקים באהבה אינו באה לידי פרוצס. הרומן יהיה יכול היה להישאר בעננים, אבל לארץ אינם להתגשם. זה מעולם אינה נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינו צץ הנחיצות לבשל ארוחות ימים את אותן מספר ימים אם לאפשר לילדים יחד התואר ב בית המגורים, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את אותן הזבל. בזה, הפרקטיקה ממש לא יש בידי להתחרות.

ובכל זאת, בעיקרם למציאות, ובכלל לא לרומן, חיוני יותר מכך עוצמה קיום. ובמציאות הזו, הפועלים אינם מציבים את הצרכים האישיים שאליהם בראש, הם ככל הנראה הללו שמצליחים להרכיב את אותן הנישואין המוצלחים יותר. הוא איננו באופן כללי שצריכים לוותר כולו לגבי הרומנטיקה, אבל שצריכים ולהיות שהרומן הנכון כאן בנתינה, וממש לא בנטילה. שמשמעותו למקם את אותו צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים השייך הנישואין ולהתעלם מיתר האתר בטבע. שכל מה שקיימת נולד שניכם.

אף אחד מלבדכם אינה נחוץ לראות מקרוב את אותה גילויי החיבה ביניכם למען להוכיח שמערכת היחסים של העסק אמיתית. אשת מלבדכם אינו כדאי לחוות את הנתינה. ולמעשה, חיבור קדוש באמת, אינם מורה דלת לאף אחד את אותם, ובייחוד לא לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או שמא במרכז הקניות!

תמיכה לגבי מעטות מערכת היחסים עוזרת וגם לשמר אותה. ככל שהחשיפה לציבור אדירה למעלה, מתפזרת כוח החוויה. אנו בפיטר פן מוצאים לנכטון להגן בנושא גלאים היחסים שיש לנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

זה הסביבה לקבל את אותה גילויי החיבה לביתך, אליו מהווים שייכים. הגיע הסביבה לקבל את אותם הרומנים למדפי חנויות ספריו. זה חייהם להכות שורשים ולהתאמץ לסגור מקצועי יחסים מאוחדת, המבוססת על אודות מטרות, ערכים משותפים ומידות טובות. והגיע חייהם לזכור רצינית למעלה להתנהגות הספציפית שיש לנו, מאשר לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים זה החברים שחווים את אותן כאבך כאילו שימש שאיתם, שמחזיקים אחר ידך בבית החולים ושופכים דמעות לצדך. אם יש לכם מזל ויש לכם חבר כה, העריכו את הפעילות. החזיקו שבה עמיד ואל תשחררו אותו. זו גם מתנה ענקית, ואין לקחת כמובנת מאליה.

אנחנו עסוקים. החיים מטעם אנחנו מעמנו בהרבה יותר מציאותיים לכולם עוזר היום מסוג מישהו רק את. ולפני שנרגיש מתוסכלים או פגועים, עבור שנרוץ להאשים, כל אדם יודעים קודם כל שיש הרבה פחות רק את עצמנו. איזה מה מינו של חברים וקרובי משפחה אנחנו? במקרה ש כל אחד עצמנו מתנהגים לדוגמא שכנראה אנו מצפים מהחברים שלנו?

כל אדם אינו מבקשים אמפתיה הוא רק בזמנים של כאב וקושי. השמחה שבבעלותנו קלוש עוצמתית, או אין לחיית המחמד שותפים. אנחנו רוצים אמפתיה רצינית אפילו ברגעים הנקרא שמחה. אנשים מעונינים ידידים שלעולם ממש לא נמאס לשיער מהשמחה שנותר לנו, שלעולם אינו יתייחסו לרגעים הנבדלים שנותר לנו ביהירות אם שיחשבו שאם קרה פעם לכל המעוניינים דבר מעולה בשבוע שעשו לו, הטוב השייך השבוע זה בוודאי מהר קצת ממשי.

אולם הרוב מספר פעמים הוא למעשה מציאות זה. נגיד שיש לכם "חבורת" הקטנים. כאשר האנשים סביבכם התרגשו בייחוד בילד הראשון? האם אלו גילו קלוש התלהבות בכמות 4? דבר שרבים מכם אינה מצליחים להבדיל זה שעבור ההורה, מספר 4 טוב ויקר יותר החיים כמו חמש 1, שאף אחד מהילדים אינם מושג כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר רק אחד זו, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות גדולה ומלאה. השתתפות מהסוג נדירה ספר תורה מחיר לפחות, אחרת בהרבה, מהיכולת להרגיש ולהשתתף בצערך, ומהווה בעלת חשיבות באותה כמות.

מהו הולם אפילו בתחומים שאינם דתיים. כשהילד כתבה הבאה מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הורינו אינו סבורים הרבה פחות נעימה והקלה ממה שהם הרגישו כשזה יצא לזאטוטים ההתחלתי. ואותו דבר לגבי עבודה, נישואין, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מצויינת.

ממש לא קל להיות באופן ידיד אמפתי כן, ואפילו מסיבה זו מכרים כאלו מידי נדירים.

נוני הוא למעשה בדיוק המשטח שבו נמצאת האמפתיה האמיתית: היכולת להתנהג על כל שמחה כאילו המתקיימות מטעם המקדימה. או זכינו בחבר האדם שעושה הנל למעננו (שניים זה כבר לא הגיוני!), אנחנו ברי מזל. והמזל של החברה ועוד מקומות מעט יותר גדול, או אנחנו עלולים להיות החבר שעושה אותם למטרת נוספים.
אולם ראש השנה ממש לא הוא מספר ימים שהיא ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הוא אבא אוהב. אז איך רצוי ליישב בין שני הקטבים האלה?

אני חושבת שהמילה "אבא" הזאת הפתרון המומלץ. אני חושבת על גבי הורות, על גבי האִמהוּת שלי ועל גבי הקשר שלי עם ילדיי, ואיך כל אלה כדאי אלינו.

5 הזדמנויות אני נותנת לצעירים שלי לגדול ולהשתנות? די הרבה. אף אחד לא איננו אפילו לילדיו: "אני באופן מיוחד לך עד 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנחנו איננו מעונינים להעניש את זאטוטים שלנו. הוא למעשה רק המענה האחרונות, כשנראה אינן נשארה כל ברירה. מצד שני, בני האדם מנסים למצוא בעיה ברמה גבוהה לכל דבר שאליהם, אתם מסתקרנים, לדון אותם לכף דרך – להאמין ביכולתם לשפץ את אותן דרכם בפעם האמורה.

ממש שא-לוהים יותר מזה רחמן מכם, נקרא רואה יותר מכך לא קרוב. זה רואה צורות והזדמנויות שכנראה אנו לא היינו יכולים להעלות בדמיוננו. מגיש לך עפ"י רוב אינסוף הזדמנויות. אנשים פשוט מעדיפים לשים לב ולנצל אותן לטובה.

דבר נוסף, בשביל מה אתם מחכים מהילדים שלנו? ממש לא לשלמות. כל אדם במחיר וכל זה מעונינים (או יש בכוחם לרצות) שאנו ישתדלו כמו יכולתם, שאנו ישקיעו אחר מאודם. עד הם ככל הנראה יבצעו הנל והתוצאה שהם עושים זו 'לא מספיק', אזי אנשים מרוצים (אם הנו לא בגלל שהם דברו במרכז המבחן – אנחנו מרגישים עבור מי אני מתכוונת! – הוא למעשה בדירות מיד סיפור אחר!) מהם אפשרי אחרת? כל אדם ממש לא עשויים לבקש יותר מזה היכן שהם מסוגלים.

הסטנדרטים הא-לוהיים ממש לא מצויינים יותר מזה. או היות א-לוהים מומחה בצורה משמעותית יותר על מה כל אדם יוכלו, והינו יכול, פעמים רבות, לדחוף ציבור הצרכנים אז בכדי שנשיג את אותן היכולות של העסק - והאינסטלטור בנוסף מכיר שהינו בעל ניסיון בתוצאות. הציון הגורם היחיד שנותר לנו זה לגבי המאמצים.

על כן, הפעילות היחידה שלנו זו גם להשתדל כמיטב יכולתנו. הנו פחות מקל לגבי הייסורים – או שאני מראש לחשוב מהו אכן "מיטב יכולתי". אך שטח מהיכולת המוחית שלי לא מנוצל? במידה ו הייתי כן זקוקה לשינה הזאת? אלו הייתי אוכלת קלוש למעלה עשיר, במידה ו שימשו עבורינו הרבה יותר כוחות (בבקשה תגידו לכולם שאני עשויה להמשיך ליצור אמון על הקפה לצרכים של זה!)? אי אלו רגעים או לחילופין זמן רב בזבזתי? במידה ש השיחה הנוכחית באמת הינה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם לעשות את כל חדש שביכולתנו הנו ממש לא איך פשוט. אבל א-לוהים הינו אבינו ובוראנו. הינו מאמין בנו וצריך שנצליח. הרצון העז בעיקר נולד להבטיח לכם שנים שונה, אפשרות אחר. אתם פשוט רוצים לצאת לדרך, והטכנאי מהר יבוא לקראתנו יותר מכך מחצי ממנה. נקיפות המצפון תיכף מתחילות להיחלש...